הטבות לעובדים

הטבות לעובדים – IAS 19

התקינה הישראלית הישנה פעלה בדרך השמרנית ביותר, ודרשה להציג את ההפרשות שהפירמה הייתה עשויה להפריש בהנחה והיא הייתה מפטרת את כל העובדים. החישוב מתבצע לפי משכורת אחרונה כפול הוותק הקיים לכל אחד מן העובדים, מתוך הנחה שכל העובדים הקיימים יפוטרו בעתיד (ולכן זכאים לפיצויים). כפי שניתן לראות, לפי התקינה הישראלית הישנה אין צורך בהערכות אקטואריות, ובנוסף אין שימוש בהיוון התשלומים הצפויים לערכים נוכחיים. בנוסף, התקינה הישראלית מתבססת על נתוני השכר בהווה בלבד, ולא מביאה לידי ביטוי עליות שכר שצפויות בעתיד. יש לזכור שבעת עליית שכר, הפיצויים מעודכנים גם לגבי כל השנים אחורה (שכן המשכורת האחרונה מוכפלת בשנות הוותק).

בתקינה הבינלאומית החדשה נקבע כי מצד אחד יש להעריך בעזרת אקטואר, את מספר העובדים הצפויים לזכות בפיצויי פיטורין וכן את השכר הצפוי במועד הפיטורין. כיוון שהשכר האמור הינו שכר עתידי, קובע התקן כי יש להוון את הסכום למונחים של היום ע"פ שיעור ההיוון המתאים לחברה. הערכות אקטואריות יכללו בעצם את ההערכות אודות שיעורי העזיבה הצפויים, שיעורי התמותה ושיעורי עליית השכר הצפויים לעובדים במהלך השנים.