דוח תזרים מזומנים

דוח תזרים המזומנים

דוח תזרים מזומנים הינו אחד מארבעת הדוחות הכספיים העיקריים (לצד דוח מאזן, דוח רווח והפסד ודוח השינויים על ההון העצמי). ניהול תזרים המזומנים הוא בעל חשיבות מכרעת בהתנהלותו של עסק והוא אחד המפתחות החשובים ביותר להצלחתו או כישלונו. כל חברה לא תרצה מחד בעודפי מזומנים גדולים מדי (תעדיף להשקיעם ולקבל תשואה), מאידך חוסר נזילות כספית תקשה מאוד על פעילות העסק.

מטרת דוח תזרים בין היתר הינה לסייע לקוראי הדוחות להעריך מהי יכולת החברה להפיק מזומנים בעתיד, מהי יכול החברה לממן השקעות חדשות, מהי מידת הצורך של החברה במימון זר, מהם סיכויי החברה לפרוע את התחייבויותיה ומה יכולת החברה לשלם דיבידנד לבעלי מניותיה.

ממה נבע הצורך בדוח תזרים מזומנים ?

בעבר חברות לא נדרשו להציג דוח תזרים, דבר שגרם לכך שהרבה חברות שהציגו רווחים דיווחו על פשיטת רגל. בתחילה התקשו להסביר את התופעה, אך ככל שבחנו לעומק את מצבם של כלל החברות האמורות הגיעו למסקנה חד משמעית שהסיבה לכך טמונה בעובדה שהחברות נקלעו לקשיי מזומנים. לדוגמא חברה שמוכרת סחורה ב – 100 ₪, כאשר עלות המלאי 90 ₪, בוא נניח לצורך הפשטות כי אין לחברה הוצאות אחרות, הרי שהיא תדווח על רווח של 10 ₪ בדוח רווח והפסד. כעת מבדיקה על אופי המכירה והקניה אנו נגלה כי בעוד החברה נדרשה לשלם לספק במזומן, הרי שהלקוח דרש וקיבל אשראי של 90 יום בעת הקניה. כתוצאה מהאמור, אנו יכולים לראות כי החברה נקלעה למצוקת מזומנים דבר שיצריך ממנה קבלת אשראי נוסף, ובמידה ותהליך זה ימשיך ויחזור לאורך כל תקופת חייה, הרי שלא יהיה מנוס מקריסתה של החברה בסופו של דבר למרות שראינו כי החברה הינה רווחית. לאור האמור, ובהתאם למשפט הידוע הגורס כי "המזומן הוא המלך" הגיעו למסקנה כי יש צורך בדוח שישקף את התנועה במזומנים של החברה.

דו"ח תזרים המזומנים כולל שלושה חלקים מרכזיים הנובעים מתחומי הפעילות השונים הקיימים בכל חברה:

1. תזרים מזומנים מפעילות שוטפת

2. תזרים מזומנים מפעילות השקעה

3. תזרים מזומנים מפעילות מימון

תזרים מזומנים הנובע מפעילות שוטפת

החלק העיקר בדוח על תזרימי מזומנים הינו התזרים שנבע/שימש מ/לפעילות השוטפת.

תזרים שלילי מפעילות שוטפת לאורך זמן מעיד על חוסר יכולתה המתמשך של החברה להפיק מזומנים נטו מפעילותה התפעולית.

בדוח התזרים מפעילות שוטפת נהוג להשוות את תזרים המזומנים מפעילות שוטפת מול הרווח הנקי :הפער בין תזרים מזומנים מפעילות שוטפת לבין תוצאות הפעילות – רווח או הפסד נקי לשנה מצביע, בין היתר, על איכות הרווחים - Quality Of Earnings. במצב תקין מתקיים מתאם חיובי בין תזרים מזומנים מפעילות שוטפת לבין תוצאות הפעילות בחברה בריאה. היווצרות פער בין תזרים המזומנים מפעילות שוטפת לבין תוצאות הפעילות עלולה להצביע כל איכות ירודה של הרווחים, כגון : הקדמת הכרה בהכנסה - Premature Revenue Recognition או דחייה בלתי מוצדקת של הוצאות. המקרה הידוע הוא זה של חברת "וורלדקום" שנהגה לשפר את הרווחים המדווחים ע"י היוון הוצאות החזקה שוטפות והצגתן כהשקעה ברכוש קבוע במקום כפעילות שוטפת בדוח על תזרימי המזומנים. האנליסטים/משקיעים מצפים, בדרך כלל שיחס תזרים המזומנים מפעילות שוטפת לרווח הנקי יהיה גבוה מ – 1 וזאת משום שהרווח הנקי נקבע לאחר ניכוי הוצאות שאינן כרוכות בתזרים מזומנים – בעיקר פחת והפחתה. יחס הנמוך מ – 1 עלול להוות אינדיקציה של איכות רווחים ירודה העלול לבשר על משבר תזרימי מתקרב.

קיימות שתי צורות להצגת תזרים מפעילות שוטפת :

1. גישה ישירה

2. גישה עקיפה.

בגישה הישירה נציין כל פעולה תזרימית מהפעילות השוטפת של החברה כמו תקבולים מלקוחות, תשלומים לספקים, תשלומי שכר וכו'.

בגישה העקיפה, לעומת זאת, נקודת המוצא היא הרווח או ההפסד מדו"ח רווח והפסד, וממנה נעשות התאמות הדרושות על מנת להציג את תזרימי המזומנים מפעילות שוטפת, הכוללים נטרול רישומים חשבונאיים שאין בהם זרימה של מזומנים כמו ביטול רישום הפחת ביטול הפרשות, ביטול הכנסות לקבל וכדומה.

סעיף ההתאמות נועד בעצם לקשר בין דוח רווח והפסד (המוצג ע"ב מצטבר) לבין דוח רווח והפסד ע"ב מזומן, הקרוי תזרים מזומנים שנבע/שימש מ/לפעילות שוטפת.

התוצאה הסופית בשתי הגישות תהיה זהה.

בניתוח דוח תזרים נהוג להשוות את התזרים שנבע מפעילות שוטפת מול כמה פרמטרים :

1. תזרים מפעילות שוטפת ביחס/חלקי רווח השנה - אנו נבחן האם החברה משכילה לתרגם את הרווח לידי מזומנים. כאשר היחס נמוך מ – 1 הדבר יכול להעיד על בעיה בחברה כתוצאה מאשראי מוגדל שניתן ללקוחות על מנת לשכנע אותם לרכוש מוצרים או לחילופין מאשראי נמוך יותר המתקבל מהספקים.

1. תזרים מפעילות שוטפת ביחס/חלקי מכירות - אנו נבחן מהי כמות המזומנים שהחברה הצליחה להפיק מהמכירות שלה באותה תקופה. ככל שהאחוז גבוה יותר אנו נאמר שהחברה במצב טוב יותר. בנוסף על מנת לבדוק את יעלות החברה, יש לבחון את התוצאה ביחס לתקופות קודמות ולחברות אחרות בענף.

1. תזרים מפעילות שוטפת ביחס/חלקי הוצאות מימון - אנו נבחן מהי כמות המזומנים שהחברה הצליחה להפיק ביחס להוצאות המימון באותה תקופה. ככל שהאחוז גבוה יותר אנו נאמר שהחברה במצב טוב יותר. כמו כן כאשר היחס עומד על 1 או מתחת לכך, אנו נאמר בעצם שהחברה "עובדת" בשביל הבנק.

תזרים פרמננטי

חלק מהפעילות השוטפת של החברה אשר מייצג את התזרים השנתי הקבוע של החברה ומחושב ע"י סכימה של הרווח/הפסד השנתי של החברה בתוספת/בקיזוז ההכנסות/הוצאות שאינן כרוכות בתזרים מזומנים. ההכנסות וההוצאות שאינן תלויות בתזרים המזומנים הן מעין תיקונים לרווח (למשל: פחת, רווח ממימוש רכוש קבוע, עתודות וכו').

לאחר התיקונים מקבלים למעשה את הרווח במזומן. על כן הסעיף נקרא תזרים פרמננטי – התזרים שהחברה מסוגלת לייצר באופן פרמננטי, כלומר יכולה לייצר אותו גם בשנה הבאה. אותו תזרים נובע מהפעילות העסקית הרגילה שלה.

תזרים פרמננטי שלילי משמעותו שהחברה נמצאת בבעיה להפיק מזומנים מפעילותה העסקית.

תזרים מזומנים הנובע מפעילות השקעה

תזרים המזומנים שנובע מפעילות השקעה ישקף כל שינוי שמקורו ברכישה או מכירת נכסים, ציוד או כל הוצאת מזומנים שמקורם בהשקעה ואינם הוצאה שהיא חלק מהפעילות השוטפת של החברה.

תזרימי מזומנים מפעילות השקעה כוללים בעיקר :

1. רכישת רכוש קבוע

2. תמורה ממכירת רכוש קבוע

3. רכישת/מימוש ניירות ערך.

4. הלוואות שניתנו ע"י החברה

5. רכישת חברות מוחזקות.

6. רכישת חברות בנות שאוחדו לראשונה ומכירת חברות בנות שאוחדו בעבר

7. מענק השקעה שנתקבל

8. תשלום בגין רכוש קבוע שנרכש בתקופה הקודמת ושולם בתקופה הנוכחית כאשר האשראי שניתן מהווה אשראי חריג מהממוצע בענף (מוגדר בתקן כתשלום שאינו בסמוך)

הערה : ניתן להציג הלוואות שניתנו ורכישות שבוצעו, שתקופת האשראי המקורית שלהם בהן הייתה לתקופה של פחות משנה בסכום נטו.

תזרים מזומנים הנובע מפעילות מימון

תזרים מזומנים מפעילות מימון מעיד על הדרך בו החברה מממנת את עצמה ו/או את בעלי מניותיה. מחלק זה נוכל ללמוד על הסיכון הכרוך בחברה ע"י בחינת אופן המימון של החברה - האם בא מהון עצמי או מהון זר וכן האם מהון זר לטווח ארוך או לטווח קצר.

תזרימי המזומנים מפעילות מימון כוללים בעיקר :

1. תמורה מהנפקת מניות.

2. תמורה מהנפקת אגרות חוב

3. קבלת / פירעון הלוואות לזמן ארוך.

4. גידול/קיטון באשראי מבנקים לזמן קצר.

5. חלוקת דיבידנד.

בניתוח הדוח עלינו לעקוב איזה סוג פעילות מממנת סוג פעילות אחרת, למשל כאשר התזרים מפעילות השוטפת הוא שלילי – אזי אחד הסעיפים האחרים (השקעה או מימון) אמור לממן אותו.

הניתוח של דוח התזרים אמור לתת אינפורמציה לגבי רמת הסיכון של החברה וכן מידע על תזרים המזומנים העתידי שלה.

אדם שאינו שולט ומיומן בקריאת דו"ח התזרים, עלול לטעות ולחשוב כי מאחר למשל שהשורה התחתונה בדו"ח חיובית, גם מצב החברה מצביע על מגמה חיובית. וכאמור, בחינת עומק של הדו"ח מצביעה דווקא על תמונה הפוכה. כמו כן, לעתים דווקא תזרים מזומנים שלילי מצביע על מגמה חיובית. למשל, אסטרטגית צמיחה של הרחבת הפעילות.

יש לזכור כי תזרים מזומנים שלילי לא אומר בהכרח שהחברה בצרות או שהיא עומדת לפשוט את הרגל. יתכן שהחברה נמצאת במגמת עליה או בהחלמה ממשבר. יש צורך לבצע השוואה לעומת שנים קודמות. דווקא חברות חדשות בצמיחה מתאפיינות בתזרים מזומנים שלילי (הרי ההוצאות תמיד מקדימות את ההכנסות).

ניתוח דוח תזרים מזומנים לדוגמא חברת טבע

תזרים/שנה

2006

2005

2004

מיליוני $

תזרים מפעילות שוטפת

2,058

1,370

1,246

תזרים מפעילות השקעה

-4,058

-538

-2,393

תזרים מפעילות מימון

2,056

-340

874

סך תזרים מזומנים

56

492

-273

תזרים/שנה

2006

2005

2004

מיליוני $

רווח (הפסד) השנה

546

1,072

332

הכנ' (הוצ') שאינן כרוכות בתזרים מזומנים

1,703

236

872

תזרים פרמננטי

2,249

1,308

1,204

תזרים/שנה

2006

2005

2004

מיליוני $

רווח (הפסד) השנה

546

1,072

332

תזרים מפעילות שוטפת

2,058

1,370

1,246

הפרש

-1,512

-298

-914

מדוח תזרים המזומנים של חברת טבע ניתן לראות כי בשנת 2006 החברה ניצלה את המזומנים שנבעו מהפעילות שוטפת ומפעילות מימון לצורך רכישת חברת "איווקס" והשקעות אחרות ברכוש קבוע.

בשנת 2005 התזרים שנבע מפעילות שוטפת שימש לרכישת רכוש קבוע ולפירעון התחייבויות של החברה. בנוסף החברה מצליחה לשמור בכל שנה על התזרים הקבוע שלה שנע בין 2.2 - 1.2 מיליארד דולר.

בהשוואה בין הרווח לתזרים מפעילות שוטפת של חברת טבע ניתן לראות כי בשנים 2006-2004 השכילה החברה לתרגם את כל הרווח ואף יותר לידי מזומנים, והמזומנים שיוצרו מהפעילות השוטפת היו גדולים מהרווח שנרשם.